<h1>ספר הישר לר"ת — שו"ת סימן ל"ד</h1>
<h2>דף כ:</h2>
וההיא דלשוף דפירקא קמא דחולין [כ"ה ע"א] בכלי עץ טמא דלנוי הוא וטמא וההיא דפ"ב דסנהדרין [כ' ע"ב] משישופם בעור הדג גבי מטה ועריסה להחליק ולתקן המטה, שלא יסרט בשר היושב עליו וטהור, כדמוכח במתניתין במס' כלים [פט"ז מ"ב], דקתני התם הסל שיחסום וינקה והוא תיקון הסל ולא נוייו. משום הכי פריך גבי מטה ואי סירוגיה מעל גבה למה לי שיפת עור דג להחליק הלא סירוג [אינו] מסרט בשר היושב על המטה ש"מ. ולולי עול כבד עד יעבור זעם וילך זה המושל שלי, הארכתי בלשון צח, אך טורדי דוחקוני ואולי ילכו להם והייתי מוצק וקבעתי עתותיי, בעזרת צור אבותי לחיים ולשלום.
